פעילות יתר של בלוטת התריס: כיצד יתר פעילות בלוטת התריס משפיעה על חתולים?

פעילות יתר של בלוטת התריס היא הפרעה אנדוקרינית שכיחה בחתולים שבה הגוף שלהם מתחיל לייצר יותר הורמון בלוטת התריס ממה שהם צריכים. המצב נוטה להשפיע על חתולים מבוגרים ויכול להוביל לבעיות בריאות משניות חמורות, כולל אי ​​ספיקת לב. אבל לחתולים שמקבלים טיפול יכולים להיות תוצאות נהדרות - במיוחד אם הסימנים של יתר בלוטת התריס נתפסים מוקדם.

כיצד חתולים מפתחים יתר פעילות בלוטת התריס?

"היפר-תירואידיזם הוא מצב שבו בלוטת התריס, הממוקמת בצוואר, מייצרת יותר מדי הורמון בלוטת התריס", לאה כהן, DVM, Phd, DACVIM, מומחית לרפואה פנימית ופרופסור ב-המכללה לרפואה וטרינרית של אוניברסיטת מיזוריבקולומביה, מו., מסביר. "לרוב המכריע של החתולים עם המחלה יש אדנומה לא סרטנית בבלוטת התריס שגורמת לה להפריש הורמון בלוטת התריס נוסף. למיעוט זעיר יש קרצינומה של בלוטת התריס, שהיא גידול סרטני".

לדברי קון, הגיל הוא גורם הסיכון היחיד הידוע. "מעולם לא ראיתי יתר פעילות בלוטת התריס בחתול מתחת לגיל 6", היא אומרת. "בדרך כלל, אנחנו מתחילים לראות את זה בסביבות גיל 12 או 13."

לזהות את הסימנים של יתר פעילות בלוטת התריס בחתולים

הורמון בלוטת התריס ממריץ את חילוף החומרים, שהוא התהליך שבו מה שחתול אוכל ושותה הופך לאנרגיה. אז חתולים עם יתר פעילות בלוטת התריס (כלומר יותר מדי הורמון בלוטת התריס) העלו את חילוף החומרים, אומר קון. "הסימן הראשון העיקרי שאנשים יבחינו לרוב בחתולים עם יתר בלוטת התריס הוא שהם יורדים במשקל למרות התיאבון הטוב", היא ממשיכה. "זה גם נפוץ שבעלים אומרים שהחתול שלהם פתאום הרבה יותר שובב ופעיל והוא כןמיאו הרבה. הסימנים האלה יכולים לבלבל כי הם יכולים לגרום לחתול להיראות בריא."

אבל בעוד שירידה במשקל והעלאת אנרגיה נשמעת כמו דבר טוב, יתר פעילות בלוטת התריס יכולה להוביל לבעיות משניות חמורות. והכי חשוב, אומר קון, חילוף החומרים המוגבר של החתול מאלץ את הלב לעבוד קשה יותר ממה שהוא צריך. זה יכול להוביל לסוג של מחלת לב יתר של בלוטת התריס שבה שריר הלב מתעבה ומקשה על שאיבת הדם, מה שעלול לגרום לכשל הלב.

לדברי קון, סימנים אפשריים נוספים ליפרתירואידיזם שבעלי חיות מחמד עשויים להבחין בהם כולליםהֲקָאָה,שִׁלשׁוּל, וירידה בהרגלי הטיפוח המובילה לפרווה לקויה של שיער. ההאגודה האמריקאית של מתרגלי חתוליםמוסיף שחתולים עם יתר פעילות בלוטת התריס עשויים להיות צמאים יותר ולהטיל יותר שתן.

אבחון וטיפול

קון אומר שהבדיקה הגופנית יכולה להיות שלב חשוב באבחון יתר של בלוטת התריס מכיוון שבמקרים רבים, הווטרינר יוכל להרגיש את הגידול בצוואר החתול. הווטרינר עשוי גם לשמוע אוושה בלב או קצב דהירה, עקב בעיות לב משניות. "אם הייתי בוחן חתול מבוגר והוא הציג את הסימנים האלה, הייתי די בטוח שידעתי מה קורה", מסביר קון. "אבל לא אדע בוודאות עד למדידת ריכוזי הורמוני בלוטת התריס בדם."

לאחר שהחתול שלך אובחן עם פעילות יתר של בלוטת התריס, תצטרך לדון באפשרויות הטיפול עם הווטרינר שלך. יש בעצם ארבע אפשרויות טיפול שונות לחתולים עם יתר פעילות בלוטת התריס:

תרופות

קון אומר שניתן לתת לחתולים תרופות נגד בלוטת התריס בצורה של גלולה או קרם מקומי שנמרח בתוך האוזן. "זה לא מרפא את המצב", היא מסבירה. "זה רק שולט בכמות הורמון בלוטת התריס המיוצר."

עם זאת יש חסרונות. בעוד שטיפול תרופתי יכול להיות חסכוני בטווח הקצר, קון מציין שזה יכול להיות אופציה יקרה לחתול בגיל העמידה שנותרו לו עוד עשר שנות חיים. זה יכול להיות יקר גם מבחינת הזמן והאנרגיה של הבעלים, שכן התרופה חייבת להינתן פעמיים ביום למשך שארית חייו של החתול. ומכיוון שלתרופות אלו יכולות להיות תופעות לוואי שליליות, קון אומר שחתולים יצטרכו לעבור בדיקות דם סדירות כדי לוודא שהם לא נפגעים.

דיאטת מרשם

חתולים שאובחנו בשלב מוקדם של תהליך המחלה (באמצעות בדיקת דם שגרתית, למשל) עשויים להיות מסוגלים לקבל טיפול יתר של בלוטת התריס שלהם באמצעות טיפול תזונתי, אומר קון. זה מצריך דיאטת מרשם שיש בה אפס יוד, כי יוד משמש את בלוטת התריס לייצור הורמון בלוטת התריס.

"זוהי אפשרות מעשית רק אם לחתול יש מחלה מוקדמת ומתונה", היא מסבירה. "זה לא יעבוד עבור חתול שיש לו מחלת לב." קון גם מזהיר שיש לשקול טיפול בדיאטה רק אם הבעלים מסוגל להבטיח שהחתול יאכל את המזון המרשם ולא שום דבר אחר - ללא עכברים, ללא ציפורים, ללא שאריות שולחן, ללא פינוקים. כל הדברים האלה יכילו יוד ויבטלו את המזון הדיאטטי המיוחד.

כִּירוּרגִיָה

חתולים עם יתר פעילות בלוטת התריס יכולים גם לעבור ניתוח להסרת הגידול והבלוטות בבלוטת התריס, אך ישנם חסרונות ברורים, מזהיר קון. בתור התחלה, ביצוע ניתוח בחיה קשישה שלעתים קרובות סובל ממחלת לב היא מסוכנת. וכדי שהניתוח יצליח, חיוני שהווטרינר יפנהכֹּלרקמת בלוטת התריס, שיכולה להיות קשה.

"לפעמים," אומר קון, "יש מעט רקמת בלוטת התריס למטה בחזה, ואם לא תקבל את זה אתה לא הולך לפתור את המצב. ואם אתה לוקח רק בלוטת תריס אחת (לחתולים יש שתיים), הבלוטה השנייה עדיין יכולה לגרום ליפרתירואידיזם".

יתרה מכך, מציין קון בעת ​​הסרת בלוטות התריס, וטרינרים עלולים להוציא בטעות או לפגוע גם בבלוטות הפרתירואיד, שחשובות לוויסות הסידן בדם. עם כל זה בחשבון, היא ממליצה לבחור אפשרות טיפול אחרת, במידת האפשר. "זו עדיין אפשרות קיימת, אבל זה לא מה שרוב הווטרינרים היו ממליצים", מסביר קון.

טיפול ביוד רדיואקטיבי

טיפול ביוד רדיואקטיבי, הנקרא בדרך כלל I-131, הוא אפשרות הטיפול הטובה ביותר ברוב התרחישים, אומר קון. זה כרוך במתן מנה קטנה של יוד רדיואקטיבי לחתול שמתרכז בבלוטות התריס והורג רקמות לא תקינות מבלי לפגוע ברקמת בלוטת התריס הרגילה. לדברי קון, 95 אחוז מהחתולים נרפאים לאחר טיפול אחד. זה אומר שאין יותר תרופות, אין יותר טיפולים - החתול חזר לשגרה. וב-5% מהחתולים שלא נרפאים לאחר טיפול אחד, היא אומרת שרובם המכריע נרפאים לאחר טיפול שני.

ובכל זאת, זה לא מושלם. "יש אפשרות שזה לא יהרוג את כל רקמת בלוטת התריס הלא תקינה", מסביר קון. "ויש גם אפשרות שהטיפול יקבל יותר מדי רקמות והחתול יסתיים עםתַתבלוטת התריס. זה נדיר, אבל זה יכול לקרות".

טיפול ביוד רדיואקטיבי ניתן רק במתקנים בעלי רישיון מיוחד לטיפול. "זו אחת הסיבות שבעלי חיות מחמד באים לראות אותנו באוניברסיטת מיזורי", אומר קון. היא מסבירה שחתולים חייבים להישאר בבית החולים עד שהם לא ייחשבו עוד כסכנה רדיואקטיבית - מסגרת זמן שתלויה לחלוטין בחוקים ובתקנות המקומיים. לדברי קון, זה נע בין לילה לשהייה של שבועיים.

חתולים עם יתר פעילות בלוטת התריס שמטופלים מוקדם יכולים להמשיך לחיות חיים ארוכים ובריאים. קון מציינת שהחתולה האישית שלה טופלה ב-I-131 בגיל 12 וחיה עוד 10 שנים.

האם ניתן למנוע יתר פעילות בלוטת התריס אצל חתולים?

מכיוון שגיל הוא גורם הסיכון היחיד הידוע, קון אומר שאין הרבה שאתה יכול לעשות כדי למנוע יתר פעילות בלוטת התריס בחתול שלך. עם זאת, אתה יכול לנקוט בצעדים כדי לתפוס את המצב לפני שהוא גורם נזק ללב של חיית המחמד שלך. "ברגע שהחתול שלך מתבגר מעט - בסביבות 8 או 9 שנים - בדיקות גופניות רגילות עם בדיקות דם שגרתיות, כולל מבחני בלוטת התריס, יכולות בהחלט לתפוס יתר פעילות של בלוטת התריס בשלב מוקדם", היא מייעצת.